הוצאת דיבתו של אדם או עסק היא עבירה על פי החוק ולפיכך אסורה באיסור חמור. מהסיבה הזאת אין זה מותר לחלוק או לשתף בחוויות שירות שליליות ברחבי רשת האינטרנט או הרשתות החברתיות, על מנת שלא לפגוע בכבודו של אדם או בפרנסתו. כאשר מדובר על הנושא של הוצאת דיבה (בניגוד לנושא של לשון הרע) הרי שדיבה היא אמירה או כתיבה של דברים שליליים, כלומר שיש כאן הכפשה מכוונת וידועה מראש. מי שרואה עצמו כזה שנכתבו או נאמרו עליו דברים שאינם נכונים או אמיתיים רשאי להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק, שכן כאמור – עצם פרסום דברים ל נכונים בפומבי הוא העבירה על החוק ומה שאסור לבצע.
מדוע מותר להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק?
בעידן שבו אפשר בקלות לבנות או להרוס את שמו הטוב של אדם או עסק, את המוניטין שלו או את הכבוד שלו – חשוב מאד שהחוק יציב גבולות ברורים באשר למה שמותר או אסור לעשות. אשר מפורסמים ברבים דברים לא נכונים – אין לדעת מי קורא או רואה אותם ומה תהיה ההתייחסות אליהם. בנוסף לכך יש את העניין של כוונה תחילה. אף אחד לא יפרסם בפומבי דברים כוזבים אם אין לו את הרצון והכוונה לפגוע. מכאן ההחלטה של מתן האפשרות להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק, שכן לא תמיד אפשר יהיה להוכיח שאכן נגרם נזק מיידי.
לדעת מה מותר ומה אסור ולנהוג בערבות הדדית
עידן של רשתות חברתיות תמיד צריך לחשוב מה עלול לקרות בשל תגובה, שיתוף חוויה או המלצה. עבור לא מעט אנשים האצבע קלה על ההדק, לטוב ולרע ועליהם לחשוב פעמיים לפני שיביעו כל סוג של דעה. הגשת תביעת דיבה ללא הוכחת נזק ניתנת ואפשרית בעיקר כי לא תמיד אפשר לדעת או לחזות האם אכן נגרם נזק מיידי או שאולי ייגרם נזק עתידי בשל אותם דברים.
בכל שאלה או בירור מידע שקשורים להוצאת דיבה מומלץ לפנות לעורך הדין איתי ליבנה הבקיא בתחום זה ובעל ניסיון רב.
